ההבדל בין מענק להלוואה הוא שמענק לא מוחזר. זה נשמע מובן מאליו, ובכל זאת רוב בעלי העסקים בישראל יבדקו אפשרויות הלוואה לפני שיבדקו אם הם זכאים לכסף שלא צריך להחזיר. נכון להיום פועלים כ-`20` מסלולי מענקים וכ-`30` קרנות סיוע, חלקן ממשלתיות ומנוהלות דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. שלוש נקודות: מסלול הדיגיטציה החדש מחזיר `35%` מההשקעה עד `350,000 ש"ח`; מענקים דורשים כמעט תמיד השקעה מקבילה שלך; ורוב הדחיות נובעות מהגשה למסלול הלא נכון, לא מאי זכאות.
המסלול שהכי רלוונטי עכשיו
משרד הכלכלה והתעשייה, דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, השיק מסלול מענקים בהיקף של `9 מיליון ש"ח` שנועד לעודד עסקים להשקיע במחשוב, דיגיטציה, אוטומציה ובינה מלאכותית. המדינה משתתפת ב-`35%` מהוצאות ההשקעה המוכרות, עד תקרה של `350,000 ש"ח` לעסק. התוכנית מיועדת לעסקים במחזור של עד `100 מיליון ש"ח` מענפי המסחר, השירותים והתעשייה.
שים לב לחשבון. כדי לקבל את התקרה המלאה של `350,000` צריך להשקיע `מיליון ש"ח`, כי `35%` ממיליון הם `350,000`. אבל בקנה מידה קטן יותר זה עדיין משמעותי מאוד: השקעה של `120,000 ש"ח` במערכת ניהול ואוטומציה מחזירה `42,000`. זה לא סכום שמשנה עסק, אבל זה בהחלט ההפרש בין פרויקט שנדחה לפרויקט שיוצא לדרך.
למה זה מסלול חריג
ההיקף הכולל הוא `9 מיליון ש"ח`. אם התקרה לעסק היא `350,000`, מדובר במימון של כמה עשרות עסקים בלבד בכל הארץ. מסלולים בהיקף מוגבל נסגרים כשהתקציב נגמר, לא בתאריך. זה אומר שהמהירות כאן שווה כסף ממש, בניגוד לרוב המסלולים הממשלתיים שבהם אפשר להתמהמה.
ארבע משפחות של מענקים
המפה מבלבלת כי המסלולים מפוזרים בין גופים. זו החלוקה שעוזרת למצוא את עצמך מהר.
איפה מחפשים לפי סוג הצורך
- ›השקעה בציוד ובטכנולוגיה: מסלול הדיגיטציה של הסוכנות לעסקים קטנים, ומסלולי החוק לעידוד השקעות הון לעסקים גדולים יותר או באזורי עדיפות.
- ›מחקר ופיתוח: רשות החדשנות, לשעבר המדען הראשי. שיעורי המענק שם גבוהים משמעותית, אבל הדרישות והדיווח כבדים בהתאם. מתאים למי שמפתח מוצר, לא למי שקונה מערכת.
- ›קליטת עובדים: תוכניות לקליטת עובדים באזורי עדיפות לאומית, שמסבסדות חלק מעלות ההעסקה לתקופה. רלוונטי מאוד לעסקים בפריפריה שגדלים.
- ›סיוע ענפי ואזורי: מסלולים ייעודיים לפי ענף או לפי אזור גיאוגרפי, כולל הצפון. אלה משתנים הכי הרבה ולכן דורשים בדיקה נקודתית ולא הסתמכות על מה שידעת לפני שנה.
שלושת ההבדלים מהלוואה
מי שניגש למענק בהלך רוח של בקשת הלוואה מתאכזב. אלה תהליכים שונים, ולכן גם ההכנה שונה.
מה שונה
- ›מענק דורש השקעה מקבילה. כמעט תמיד המדינה מממנת אחוז מתוך הוצאה שאתה מוציא. אם אין לך את החלק שלך, אין מענק. זה הפוך מהלוואה, שנועדה בדיוק למי שאין לו.
- ›המענק משולם בדרך כלל בדיעבד, אחרי שביצעת ודיווחת. כלומר אתה מממן קודם ומקבל החזר אחר כך. זה אומר שמענק לא פותר בעיית תזרים, הוא מוזיל השקעה מתוכננת.
- ›יש הוצאות מוכרות ויש כאלה שלא. מערכת שנרכשה חודש לפני ההגשה לרוב לא תוכר. סדר הפעולות קובע, ולכן הכלל הוא לבדוק זכאות לפני שקונים, לא אחרי.
תרגיל מעשי, 40 דקות
רשום את שלוש ההשקעות שתכננת לשנה הקרובה: מערכת, ציוד, עובד, שיפוץ, מה שזה לא יהיה, עם סכום לכל אחת. עכשיו עבור על ארבע משפחות המענקים למעלה וסמן לאיזו משפחה כל השקעה שייכת. סביר שלפחות אחת מהשלוש נופלת בתוך מסלול קיים. זו הבדיקה שרוב האנשים לא עושים כי הם מניחים שהם לא זכאים, ואז מגלים אחרי הרכישה שהיו.
איפה בקשות נופלות
הדפוס החוזר הוא הגשה למסלול הלא נכון. עסק שמבקש מימון לרכישת מערכת ניהול ומגיש לרשות החדשנות ייענה בשלילה, לא כי הוא לא זכאי לכלום אלא כי רשות החדשנות מממנת פיתוח ולא רכישה. אותה בקשה במסלול הדיגיטציה של הסוכנות לעסקים קטנים היא בקשה סבירה לגמרי.
הדפוס השני הוא תיעוד חסר של ההוצאה. מענקים משולמים כנגד חשבוניות וקבלות, ובביקורת בודקים התאמה מלאה בין מה שאושר למה שבוצע. שינוי ספק באמצע, או פיצול של רכישה לשני חלקים, יכולים להפוך הוצאה מוכרת ללא מוכרת. אם משהו משתנה אחרי האישור, מדווחים לפני ולא אחרי.
מה לעשות השבוע
התחל מהצד של ההשקעה ולא מהצד של המענק. מה שאתה בכל מקרה מתכוון לעשות השנה הוא הבסיס, והשאלה היחידה היא אם קיים מסלול שמחזיר עליו אחוזים. חיפוש הפוך, שבו מחפשים מענק ואז ממציאים לו השקעה, מסתיים כמעט תמיד בפרויקט שלא היה צריך לקרות ובדיווח שקשה לעמוד בו.
