יש סוג אחד של התחייבות שלא תמצאו באף דוח שהרואה חשבון שלכם מכין: חובת דיווח לרשות המס האמריקאית. היא חלה על אזרחים אמריקאים לפי אזרחות ולא לפי מקום מגורים, והיא לא מתיישנת ולא נעלמת. מי שנולד בארה"ב, או שקיבל אזרחות דרך הורה, נושא אותה גם אם לא דרך שם מעולם.
למה זה עניין עסקי ולא עניין אישי
בעל עסק שהוא אזרח אמריקאי מחזיק בדרך כלל יותר חשבונות מהממוצע: חשבון פרטי, חשבון עסקי, אולי כרטיס אשראי נפרד וקופת גמל. הדיווח על חשבונות זרים נמדד לפי הסכום המצטבר בכל החשבונות יחד, ולכן דווקא בעלי עסקים חוצים את הסף מוקדם יותר מרוב האנשים, גם כשאין להם הון גדול.
והנקודה שהופכת את זה לסיכון עסקי ולא רק אישי: הבנק שלכם יודע. מוסדות פיננסיים בישראל מזהים לקוחות עם זיקה אמריקאית ומבקשים טופס W-9. הפנייה הזו מגיעה בדרך כלל בלי הקדמה, ולפעמים דווקא ברגע שאתם פותחים חשבון עסקי חדש או מבקשים אשראי.
מה שרוב האנשים מפספסים
שלוש הנחות נפוצות שאינן נכונות
- ›"אני משלם מס בישראל, אז אני פטור". ההסכם בין המדינות מונע כפל מס ברוב המקרים, אבל הוא לא מבטל את חובת ההגשה. אלה שני דברים נפרדים.
- ›"לא הרווחתי מספיק כדי לדווח". סף הדיווח על חשבונות זרים נקבע לפי היתרה המצטברת, לא לפי הרווח.
- ›"אף אחד לא יידע". הבנקים מדווחים. זה בדיוק מה שטופס W-9 משרת.
החדשות הטובות, ולמה כדאי לפעול לפני שפונים אליכם
רוב הישראלים-אמריקאים מגלים שהם לא חייבים מס אמריקאי בפועל, בזכות זיכוי המס הזר וההחרגות הקיימות. כלומר החשיפה האמיתית היא לרוב לא כספית אלא נובעת מאי הגשה.
יש גם מסלול מסודר להסדרה למי שלא הגיש מעולם ולא ידע שהוא צריך. הוא בנוי בדיוק למקרה הזה. מה שמשנה הוא התזמון: הסדרה יזומה היא תהליך מנוהל, ופנייה שמגיעה אחרי שהבנק או הרשות יצרו קשר היא כבר מצב אחר.
השורה התחתונה למאזן
זו לא הוצאה שצריך להפריש עבורה, אלא סיכון שצריך לסגור פעם אחת. העלות של טיפול יזום ידועה מראש, והעלות של דחייה אינה ידועה.
מה לעשות בשבועיים הקרובים
ארבעה צעדים פשוטים
- ›בררו בוודאות אם אתם אזרחים אמריקאים. לידה בארה"ב או הורה אזרח מספיקים, גם בלי דרכון בתוקף.
- ›רשמו את כל החשבונות שבשליטתכם, כולל עסקיים, ואת היתרה הגבוהה ביותר של כל אחד בשנה החולפת.
- ›בדקו אם קיבלתם פנייה מהבנק בנושא W-9 או FATCA, גם אם התעלמתם ממנה בזמנו.
- ›אם התשובה לראשון חיובית, קבעו בדיקת זכאות לפני שאתם ממלאים טפסים.
זה תחום שבו הפרטים קובעים, והם משתנים לפי מבנה העסק, מספר החשבונות ושנות אי ההגשה. כאן כדאי לדבר עם מי שעושה את זה יום-יום מול השגרירות והרשויות האמריקאיות, ולא לנחש מול טפסים באנגלית.
