תל אביב, 24 במאי 2026. רשות המסים פרסמה ב-1 בינואר את התקנות הסופיות ליישום `OECD Pillar 2` — מס המינימום הגלובלי של 15%. רוב בעלי העסקים הישראליים שמעו את הכותרת ושכחו, מתוך הנחה שזה "רק לרב-לאומיים". 3 במשפט: (1) המס חל ישירות רק על קבוצות עם מחזור מאוחד של מעל `€750M`. (2) אבל ההשפעה על השוק הישראלי — תמחור מתחרים גלובליים, החלטות `R&D location`, ופעילות `transfer pricing` של ספקים — מגיעה גם לעסק עם מחזור של מיליון שקלים. (3) הסיפור האמיתי הוא לא "האם אני משלם", אלא "איך זה משנה את הסביבה התחרותית שלי".
מה זה GMT — בעברית, בלי מונחים
מסגרת `Pillar 2` של ה-`OECD/G20 Inclusive Framework on BEPS` הסכימה ב-2021 על מס חברות מינימלי גלובלי של 15% על רווחים של קבוצות רב-לאומיות גדולות. הרעיון: למנוע מצב שבו חברה שמרוויחה בגרמניה מעבירה את הרווח לאיי קיימן עם 0% מס. ב-2024 התחילו מדינות אירופה ליישם. ב-2025 הצטרפו יפן, קוריאה, בריטניה, אוסטרליה וקנדה. ב-1 בינואר 2026 — נכנס לתוקף בישראל באמצעות תיקון מס׳ 275 לפקודת מס הכנסה.
המנגנון הטכני נקרא `GloBE Rules` (Global Anti-Base Erosion). על קצה המזלג: אם קבוצה רב-לאומית משלמת ביעד מסוים פחות מ-15%, "מדינת האם" תגבה את ההפרש (`Top-up Tax`). בישראל זה מתבצע דרך שלוש מערכות: `IIR` (Income Inclusion Rule), `UTPR` (Undertaxed Profits Rule), ו-`QDMTT` (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax) שישראל אימצה כדי לשמור את ההכנסות אצלה.
מי בישראל בפועל משלם — והמספר מפתיע
לפי דוח רשות המסים מינואר 2026, כ-220-260 קבוצות ישראליות חוצות את הסף של `€750M` במחזור מאוחד. אלה רובן קבוצות תעשייה (טבע, ICL, Strauss, אסם נסטלה ישראל), חברות הייטק בוגרות (Check Point, Nice, Wix, מונדיי, Cyberark), קבוצות פיננסיות וקבוצות נדל"ן גדולות. ההכנסה הצפויה למדינה: בין `₪3.5` ל-`₪5.2` מיליארד לשנת 2026, לפי הערכת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
הנקודה הקריטית: גם אם הקבוצה שלך לא חוצה את הסף, ייתכן מאוד שאתה ספק, לקוח, מתחרה או שותף של קבוצה כזו. ההחלטות שהן יקבלו ב-2026 — איפה לפתוח, איפה לסגור, עם מי לעבוד — ישפיעו עליך.
4 השפעות שמגיעות גם לעסק שאינו "רב-לאומי"
איך GMT משנה את הסביבה התחרותית שלך
- ›תמחור מתחרים גלובליים: חברות זרות שעד 2025 נהנו מהטבות מס באירלנד (12.5%), בסינגפור (17% עם פטורים), או באיי-מס נמוך — מאבדות חלק מהיתרון. מתחרה גלובלי שהתחרה במחירים נמוכים יצטרך להעלות מחירים, או לחתוך עלויות במקום אחר. שני התרחישים פותחים חלון לעסק ישראלי.
- ›ספקים יקרים יותר: ספקים גלובליים שמעבירים את העלות הנוספת ללקוחות. דוגמה: ספק תוכנה אמריקאי ששירת חברות ישראליות במחירי "אי-מס" העלה ב-Q1 2026 מחירים ב-8%-12% ברוב המוצרים, לדברי דוח Gartner. אם אתה מצרך תוכנת SaaS — בדוק את חוזי החידוש.
- ›R&D Location Decisions: ישראל אטרקטיבית במיוחד תחת GMT בזכות מסלולי "חוק עידוד השקעות הון" — שמחזיקים את שיעור המס האפקטיבי בין 6%-12% למפעלים מועדפים. הרכיב המכריע: לישראל יש `QDMTT` שאומרת שאם רב-לאומית פעילה כאן, המס המינימלי נשאר בישראל. זה הופך את ישראל למיקום עדיף על אירלנד או סינגפור. צפוי גל חזרת חברות ישראליות שפעלו דרך חברת בת באיי-מס, ב-2026-2027.
- ›הפרדת קבוצות: חלק מהקבוצות שמתקרבות לסף `€750M` (כלומר במחזור `€650M-€800M`) שוקלות לפצל לשתיים כדי להישאר מתחת לסף. זה משנה שוק ה-`M&A` בישראל — צפי לעלייה במכירות נכסים, חברות-בנות וקווי-מוצר ב-2026-2027. הזדמנות לרוכשים בינוניים.
מה עושה היצואן הישראלי הבינוני
אם אתה בעל עסק עם מחזור של `₪10M-₪200M` שמייצא — שלוש פעולות מעשיות לרבעון השני של 2026: ראשית, בדוק מי הלקוחות הגלובליים שלך שעוברים את הסף. אם הם מקבוצות שמשלמות עכשיו מס נוסף — צפה ללחץ על מחירים. עדיף לחתום חוזים ארוכי-טווח עכשיו, לפני סבב ה"אופטימיזציה" של ה-CFO שלהם. שנית, אם אתה ספק לחברה שעוברת את הסף — תיק `transfer pricing` שלה משתנה. ייתכן שהיא תעבור לרכוש ממך יותר (אם אתה במדינה עם מס גבוה כמו ישראל, זה עכשיו "טוב לה"). הזדמנות. שלישית, אם אתה שוקל פתיחת חברה-בת בחו"ל — אסטרטגיית "אופטימיזציית מס" כבר לא קיימת. ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס שוק, כשרון אנושי ולוגיסטיקה — לא על בסיס שיעור מס.
““The GMT does not eliminate tax competition between countries. It just changes the currency from headline rates to substance: who has talent, infrastructure, and rule of law worth paying for.”
— Pascal Saint-Amans, יוזם רפורמת BEPS, OECD (2024)
הזירה הישראלית הפנימית — מה לצפות בעוד 12 חודשים
משרד האוצר עובד כבר כעת על "חבילת התאמות" לחוק עידוד השקעות הון. הצפי: שיעור המס המופחת למפעלים מועדפים יעלה מ-7.5% ל-`12-13%`, אבל בתמורה — הקלות `R&D credits` ומסלולי "מפעל בעדיפות לאומית" שמורידות את שיעור המס האפקטיבי חזרה לטווח הקיים. כלומר, מבחינתך כיצואן ישראלי — סוף 2026 עשוי להיראות דומה לתחילתו, רק עם יותר ניירת.
נקודה שעוקפת רוב הדיונים: חוק עידוד השקעות הון בישראל היה בין ההישגים הכלכליים הגדולים של 30 השנים האחרונות. הוא הביא את אינטל, אפליקייד מטריאלס, ופלורידה Bio הנדסה לישראל. עכשיו — תחת GMT — היתרון לא מבוטל אלא משתנה. השאלה האסטרטגית לבעל עסק היא: האם אתה במגזר שירוויח מ"מרוץ לכישרון" במקום "מרוץ לאי-מס"? אם כן (בעיקר תוכנה, פיננסים, ביוטכנולוגיה, מחקר ופיתוח) — ההזדמנות שלך גדלה.
תרגיל מעשי — 90 דקות
פתח גיליון אקסל. שורה לכל לקוח מהותי (5%+ מהמחזור). עמודה: האם הוא חלק מקבוצה במחזור מעל `₪3B` (סף ישראלי שקול ל-`€750M`)? אם כן, חפש את שם הקבוצה ב-Globes/Calcalist/Bloomberg וראה אם דווח על השפעת GMT עליה. שיחה אחת עם רואה החשבון של החברה הזו — או עם המנהל הכספים שלה — תיתן לך מידע על מגמת המחירים והרכש לרבעון הבא של 2026. שיחה אחת = יתרון אסטרטגי של רבעון.
השורה התחתונה
מס המינימום הגלובלי הוא לא רק רגולציה — הוא רעידה איטית בכל מערכת תמריצי המס הבינלאומית של 40 השנים האחרונות. רוב העסקים הישראליים יחיו את 2026 מבלי להרגיש דבר ישיר. אבל המעטים שיבינו את ההשלכות העקיפות — וייערכו לפיהן — ייהנו מ-12-18 חודשים של ראייה עודפת על המתחרים. זה הסוג של יתרון שמצטבר.
מחר בשיווק: `AI Overviews` הרגו 60% מהקליקים האורגניים בישראל — ומה החליף את ה-SEO ב-2026.
