תל אביב, 24 במאי 2026. רשות המסים פרסמה ב-1 בינואר את התקנות הסופיות ליישום `OECD Pillar 2`, מס המינימום הגלובלי של 15%. רוב בעלי העסקים הישראליים שמעו את הכותרת ושכחו, מתוך הנחה שזה "רק לרב-לאומיים". 3 במשפט: (1) המס חל ישירות רק על קבוצות עם מחזור מאוחד של מעל `€750M`. (2) אבל ההשפעה על השוק הישראלי. תמחור מתחרים גלובליים, החלטות `R&D location`, ופעילות `transfer pricing` של ספקים, מגיעה גם לעסק עם מחזור של מיליון שקלים. (3) הסיפור האמיתי הוא לא "האם אני משלם", אלא "איך זה משנה את הסביבה התחרותית שלי".
מה זה GMT: בעברית, בלי מונחים
מסגרת `Pillar 2` של ה-`OECD/G20 Inclusive Framework on BEPS` הסכימה ב-2021 על מס חברות מינימלי גלובלי של 15% על רווחים של קבוצות רב-לאומיות גדולות. הרעיון: למנוע מצב שבו חברה שמרוויחה בגרמניה מעבירה את הרווח לאיי קיימן עם 0% מס. ב-2024 התחילו מדינות אירופה ליישם. ב-2025 הצטרפו יפן, קוריאה, בריטניה, אוסטרליה וקנדה. ב-1 בינואר 2026: נכנס לתוקף בישראל באמצעות תיקון מס׳ 275 לפקודת מס הכנסה.
המנגנון הטכני נקרא `GloBE Rules` (Global Anti-Base Erosion). על קצה המזלג: אם קבוצה רב-לאומית משלמת ביעד מסוים פחות מ-15%, "מדינת האם" תגבה את ההפרש (`Top-up Tax`). בישראל זה מתבצע דרך שלוש מערכות: `IIR` (Income Inclusion Rule), `UTPR` (Undertaxed Profits Rule), ו-`QDMTT` (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax) שישראל אימצה כדי לשמור את ההכנסות אצלה.
מי בישראל בפועל משלם, והמספר מפתיע
לפי דוח רשות המסים מינואר 2026, כ-220-260 קבוצות ישראליות חוצות את הסף של `€750M` במחזור מאוחד. אלה רובן קבוצות תעשייה (טבע, ICL, Strauss, אסם נסטלה ישראל), חברות הייטק בוגרות (Check Point, Nice, Wix, מונדיי, Cyberark), קבוצות פיננסיות וקבוצות נדל"ן גדולות. ההכנסה הצפויה למדינה: בין `₪3.5` ל-`₪5.2` מיליארד לשנת 2026, לפי הערכת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
הנקודה הקריטית: גם אם הקבוצה שלך לא חוצה את הסף, ייתכן מאוד שאתה ספק, לקוח, מתחרה או שותף של קבוצה כזו. ההחלטות שהן יקבלו ב-2026: איפה לפתוח, איפה לסגור, עם מי לעבוד, ישפיעו עליך.
4 השפעות שמגיעות גם לעסק שאינו "רב-לאומי"
איך GMT משנה את הסביבה התחרותית שלך
- ›תמחור מתחרים גלובליים: חברות זרות שעד 2025 נהנו מהטבות מס באירלנד (12.5%), בסינגפור (17% עם פטורים), או באיי-מס נמוך, מאבדות חלק מהיתרון. מתחרה גלובלי שהתחרה במחירים נמוכים יצטרך להעלות מחירים, או לחתוך עלויות במקום אחר. שני התרחישים פותחים חלון לעסק ישראלי.
- ›ספקים יקרים יותר: ספקים גלובליים שמעבירים את העלות הנוספת ללקוחות. דוגמה: ספק תוכנה אמריקאי ששירת חברות ישראליות במחירי "אי-מס" העלה ב-Q1 2026 מחירים ב-8%-12% ברוב המוצרים, לדברי דוח Gartner. אם אתה מצרך תוכנת SaaS, בדוק את חוזי החידוש.
- ›R&D Location Decisions: ישראל אטרקטיבית במיוחד תחת GMT בזכות מסלולי "חוק עידוד השקעות הון": שמחזיקים את שיעור המס האפקטיבי בין 6%-12% למפעלים מועדפים. הרכיב המכריע: לישראל יש `QDMTT` שאומרת שאם רב-לאומית פעילה כאן, המס המינימלי נשאר בישראל. זה הופך את ישראל למיקום עדיף על אירלנד או סינגפור. צפוי גל חזרת חברות ישראליות שפעלו דרך חברת בת באיי-מס, ב-2026-2027.
- ›הפרדת קבוצות: חלק מהקבוצות שמתקרבות לסף `€750M` (כלומר במחזור `€650M-€800M`) שוקלות לפצל לשתיים כדי להישאר מתחת לסף. זה משנה שוק ה-`M&A` בישראל, צפי לעלייה במכירות נכסים, חברות-בנות וקווי-מוצר ב-2026-2027. הזדמנות לרוכשים בינוניים.
מה עושה היצואן הישראלי הבינוני
אם אתה בעל עסק עם מחזור של `₪10M-₪200M` שמייצא. שלוש פעולות מעשיות לרבעון השני של 2026: ראשית, בדוק מי הלקוחות הגלובליים שלך שעוברים את הסף. אם הם מקבוצות שמשלמות עכשיו מס נוסף, צפה ללחץ על מחירים. עדיף לחתום חוזים ארוכי-טווח עכשיו, לפני סבב ה"אופטימיזציה" של ה-CFO שלהם. שנית, אם אתה ספק לחברה שעוברת את הסף, תיק `transfer pricing` שלה משתנה. ייתכן שהיא תעבור לרכוש ממך יותר (אם אתה במדינה עם מס גבוה כמו ישראל, זה עכשיו "טוב לה"). הזדמנות. שלישית, אם אתה שוקל פתיחת חברה-בת בחו"ל, אסטרטגיית "אופטימיזציית מס" כבר לא קיימת. ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס שוק, כשרון אנושי ולוגיסטיקה, לא על בסיס שיעור מס.
““The GMT does not eliminate tax competition between countries. It just changes the currency from headline rates to substance: who has talent, infrastructure, and rule of law worth paying for.”
— Pascal Saint-Amans, יוזם רפורמת BEPS, OECD (2024)
הזירה הישראלית הפנימית: מה לצפות בעוד 12 חודשים
משרד האוצר עובד כבר כעת על "חבילת התאמות" לחוק עידוד השקעות הון. הצפי: שיעור המס המופחת למפעלים מועדפים יעלה מ-7.5% ל-`12-13%`, אבל בתמורה. הקלות `R&D credits` ומסלולי "מפעל בעדיפות לאומית" שמורידות את שיעור המס האפקטיבי חזרה לטווח הקיים. כלומר, מבחינתך כיצואן ישראלי: סוף 2026 עשוי להיראות דומה לתחילתו, רק עם יותר ניירת.
נקודה שעוקפת רוב הדיונים: חוק עידוד השקעות הון בישראל היה בין ההישגים הכלכליים הגדולים של 30 השנים האחרונות. הוא הביא את אינטל, אפליקייד מטריאלס, ופלורידה Bio הנדסה לישראל. עכשיו, תחת GMT, היתרון לא מבוטל אלא משתנה. השאלה האסטרטגית לבעל עסק היא: האם אתה במגזר שירוויח מ"מרוץ לכישרון" במקום "מרוץ לאי-מס"? אם כן (בעיקר תוכנה, פיננסים, ביוטכנולוגיה, מחקר ופיתוח), ההזדמנות שלך גדלה.
תרגיל מעשי: 90 דקות
פתח גיליון אקסל. שורה לכל לקוח מהותי (5%+ מהמחזור). עמודה: האם הוא חלק מקבוצה במחזור מעל `₪3B` (סף ישראלי שקול ל-`€750M`)? אם כן, חפש את שם הקבוצה ב-Globes/Calcalist/Bloomberg וראה אם דווח על השפעת GMT עליה. שיחה אחת עם רואה החשבון של החברה הזו, או עם המנהל הכספים שלה, תיתן לך מידע על מגמת המחירים והרכש לרבעון הבא של 2026. שיחה אחת = יתרון אסטרטגי של רבעון.
השורה התחתונה
מס המינימום הגלובלי הוא לא רק רגולציה, הוא רעידה איטית בכל מערכת תמריצי המס הבינלאומית של 40 השנים האחרונות. רוב העסקים הישראליים יחיו את 2026 מבלי להרגיש דבר ישיר. אבל המעטים שיבינו את ההשלכות העקיפות, וייערכו לפיהן, ייהנו מ-12-18 חודשים של ראייה עודפת על המתחרים. זה הסוג של יתרון שמצטבר.
מחר בשיווק: `AI Overviews` הרגו 60% מהקליקים האורגניים בישראל, ומה החליף את ה-SEO ב-2026.
